אז יום חמישי התחיל.. איך לומר... קשוח.
ב9:15 בבוקר מטיאס מעיר אותי בנשיקות ובעדינות, ואיך שהסתכלתי בשעון קפצתי בהיסטריה, בצעקות ״לאאאאאאאאא״.
מה קרה?
נתחיל בזה שהייתי אמורה להיות כבר ב8:30 אצל הללי, לעשות בייביסיטר לתאומים. נמשיך בזה שאין לי בגדים מלבד אלו המגעילים מאתמול, ואז בזה שמסתבר שהטלפון שלי החליט (כמו שהוא עושה לפעמים באופן לא צפוי) להפסיק להפיק קול, גם כשהטלפון לא על שקט- ופשוט... לתת לי לישון, אחרי חמישה שעונים מעוררים ועשר שיחות שלא נענו. לגיטימי בסך הכל.
אז אחרי התנצלויות בלתי פוסקות להללי המודאגת, חזרתי גם לעלי שחיפש אותי- מסתבר שאימא ראתה ברביעי בערב שיחידת הדיור פתוחה עם המפתח במנעול, אז היא שמה את המפתח במגירה במטבח, שלחה לעידן ולעלי הודעות על זה, אחרי שהם לא ענו לה, ואיך שהוא- שניהם פספסו את ההודעה ועלי ופועלינו החרוצים חיפשו את המפתח בטירוף בחמישי בבוקר.
למפתח שלום.
בכל מקרה... אחרי הבייביסיטר לתאומים, כמובן שמתי פעמיי אל עבר סידורי הגן.
אתמול, רביעי- מוטי בא לגן הביא את השולחנות, ואני קבעתי איתו שאביא לו בחמישי את הצ׳ק. מגניב בסך הכל, אך מאחר ומוטי שכח לספק את המזרונים, ג׳וני, בפעם ה-מי-יודע-כמה, הפך לרכב הובלות מן המניין :) לפחות הפעם לא כבד.
חדי העין יוכלו לזהות כבר בכניסה לגן את החדשות המרעישות..!
ולחדים פחות... יש צבע!!! :)
וקיר גבס בחדר הבובות! :) (ושולחנות של מוטי בא לגן!)
וצבע גם בשאר הקירות (משום מה זה התמונות יצאו בהירות מהמציאות...)
תכלת
וחדר רימון... :)
וחדר זית :)
בינתיים זוהיר התחיל לרצף את הקירות במטבח! :)
וסיים באמבטיוש
וגם את המיקס המהמםםםםםם
ואנחנו חשבנו שהגיליוטנה שלנו גדולה..? הרי לכם גיליוטינה לקרמיקות!
זוהיר עובד בין הריצוף בשירותים לזה של המטבח- כשאחד מתייבש הוא עובד על השני וחוזר חלילה :)
בינתיים הורידו גם את העמוד של הנדנדות..
וסיימו לרצף את הכניסה...
ואת המרפסת :)
יאי צבע!
עוד מעבודות הריצוף
התקדמות מרשימה לכל הדעות! :)
ובלעדיי.. :)
אז כמובן שרוזה כעסה שהזמינה את דמוי הפרקט לשווא, והזמינה לנו את הקרמיקה למטבח..
ובחזרה לתמונותינו...
השולחנות... :)
לאן נעלמו החייזרים שלי? :)
ואחרונים פחות חביבים... לא יודעת כמה אפשר לראות מהתמונה, אבל במציאות זה יצא מאוד בולט... יש פגם רציני ממש בקיר, ועם הצבע רואים אותו בבירור. קצת מבאס. הבנו מעלי ומעידן שסיכמת איתם שזה מה שיש, אפילו אם יצא מכוער.. ובכל זאת אימא ניסתה להפעיל קצת מקסמיה, ולראות מה ניתן לעשות בעניין...
בתום היום בשיפוץ, כאילו שלא נסעתי מספיק (נגמר לי מיכל דלק שלם בשבוע!!)- נשלחתי ע״י אימא לפתח תקווה, לקחת את המסמכים הרשמיים המאשרים לכל המעוניין- שאני, אזרחית רומניה! הידד! :)
אחרכך (כי אני יכולה לפתוח כבר תחנת מוניות), מטיאס ביקש שאני אבוא לאסוף אותו מתל אביב, ונסענו לפגוש את ההורים שלו, איתם נסענו להופעה של מוש בן ארי באמפי שוני! קול! :) (ולפחות הפעם לא אני נהגתי! שדרוג רציני לכל הדעות!)
האמת שלא יודעת אם אי פעם הייתם, אבל מוש בן ארי הוא פרפורמר מעולה, וההופעה הייתה מצוינת וכיפית, (מלבד זה שמטיאס פשוט מסרב לרקוד )
קבלו טעימה! :)
ובבוקר יום שישי, מצאתי את סופיאן ועומר החמודים צובעים את השער והגדר! :)
אנקדוטה על סופיאן, המתוק הזה... הוא ניגש אליי בשישי, הביא לי פתק עם המספר שלו, ואמר שבכל דבר שאני צריכה- בין אם בערבית (אני משתעשעת במעט הערבית שאני יודעת איתם), בין אם אני צריכה פתאום לשפץ או לתקן משהו בבית- פשוט להתקשר והוא ישמח לבוא ולעזור. חמוד!
בינתיים מסתבר שכוחות הקסם של אימא עובדים- לפחות על החלק הגרוע של הפגם בקיר. עדיין לא לשביעות דעתה, אבל יותר טוב.
ריצוף המטבח נמשך
והנה שוקי מנקה באיזור האמבטיה את שאריות הטיח והשפכטל...
הנה זוהיר, ממש כמונו, משתמש בגיליוטינה!
** אנקדוטה שניה להיום, הפעם על נאסר... יצא לי לדבר עם זוהיר על מילים באנגלית (ספציפית sink ו cool), ואז נאסר הראה לי סרטון שלו (וביקש שלא אצחק על האנגלית שלו)- בסרטון, הוא מציג באנגלית טובה מאוד- עבודות פיסול בבטון לבן שהוא עצמו עושה! ותקשיבו, זה ממש ממש יפה!
בכלל, גם הסברתי לו שעצם זה שהם מדברים עברית ברובם, והוא אפילו מדבר אנגלית- לא מובן מאילו בכלל! הרי, כשרוב האמריקאים מדברים רק אנגלית, ולא טורחים בכלל ללמוד טיפת ספרדית, איך מישהו יצחק עליו, שמדבר ממש טוב?
הנה, תראו גם אתם! :) איזה יפה זה!!
בכל אופן,
פינו סופסוף את המעקה המכוער שהיה, ואת כל הזבל שהצטבר שם...
והנה שוקי מטאטא את הקירות! (כן, זה מוזר גם לכתוב את זה)
עבודות הצביעה מתקדמות יפה :)
זוהיר גיבס את הרווח שעשו בטעות בין הקיר לשיש כשהתקינו את השיש, איפשהו לפני מיליון שנה, (כלומר- הכניס שם קיר גבס), וריצף גם שם :)
ובפינתנו: לאן נסעתי היום?
במרפסת, איפה שהחלפנו את הבלטות, לא היה פנל, אלא קרש עץ מכוער וצבוע לבן.
בגלל שנותרו לנו עודפי בלטות, אמרנו שנעשה מהם גם פנלים.. אבל אבוי, הבלטות עבות מדי, ועל כן נשלחתי למורשה, למפעל שיש שאף אחד לא זכר את שמו, שידקקו לנו את הבלטות לכדי פנל.
אז למפעל קוראים עמרם- יהודה, והבחור המאוד חביב שם אמר שגם הם לא עובדים היום (הם בקורס), וגם- הוא לא חושב שהם יוכלו לעשות את זה...
למה מלכתחילה נשלחתי לשם..?
כי לנו אין מכשירים כאלה!
אך למרות כל המכשור, אין ביכולתם לדקק לנו בלטות מבלי שישברו :( אכזבה גדולה.
באותה השעה בחווה, אימא פגשה באודי איש המזגנים בגן באגרון (הגיע הזמן, חבוב!!)
ואז, אחרי שאכלנו צהריים, הגיע בטובו בחצי שעה איחור והרבה סינונים.... תופים תופים....
אורי המסגר!
האמת שהוא יצא חצוף. חצי שעה אנחנו מחכות לו, אני התקשרתי ארבע פעמים ואין עונה. אימא התקשרה פעם אחת ממספר שהוא לא מכיר- והופס, מיד עונה. חצווווווף.
למה עוד חצוף?
כי עד שהגיע, הגיע בקטנוע.. כי כביכול (אני לא באמת מאמינה לו יותר) יש לו בעיה בסטארטר ברכב, ואז הוא בעצם רק מפרק את המתקן, ומשאיר אותו שם.. ייקח אותו אחרכך. מתי זה אחרכך? ״אחרכך, גברת, בשבוע הבא״. הבהרנו לו שהמתקן שם על אחריותו, וששההתנהלות שלו לא מאוד לעניין.
ואז, כאילו הוא עושה לנו טובה, הוא בא איתנו לטשרניחובסקי ולקח מידות של החצר.. פתאום, הוא החליט שצריך שישה עמודים (מי אמר שאנחנו רוצים שישה??), להעיף את הסככה, לשנות את הכיוון של ההצללה (כמו שאמר רפי), אה, וגם לקחת 2000 שקל יותר, כי מה, ההצעה שלו לשרון לא כללה את השטח שמימין לסככה, והיא בטח התבלבלה.
(כבר אמרתי חצוף????)
הנה התוכנית שלו..
מי שם לב למשהו שונה בסככה? :)
צילמתי עוד קצת ברחבי הגן, בזמן שאימא ניסתה לדלות ממנו הבטחה שהוא יוכל לסיים את ההצללה עד ה1.9, אם נעשה כפי שהציע...
שימו לב שהצבע בחדר רימון השתנה.. כנראה ששמו לב שטעו מאתמול.. :)
לא יודעת אם הצילום תופס את הצבע, אבל בניגוד למה שאני זוכרת שאמרת, הצבע לא מאוד ירוק.. אלא יותר לכיוון חום-בהיר- ירקרק...
בכל מקרה, אי שם ב5 אחרי הצהריים (!!) , שמתי פעמיי הביתה, התקלחתי והתלבשתי בזריזות, ונסענו אבא, מטיאס ואני, לאכול לוקוס טעים אצל סבתא :)
אין ספק, חסרונכם מורגש..
הנה סבתא, מעיינת בתמונות שלכם עם ולה, המטפלת שלה :)
געגועים ואהבה 3>
פשוש!
נ.ב.
לפני שתלחצי- הצבעים עוד ישתנו. אל חשש. :)
אני רוצה רק לערוך תיקונים לגבי 2 דברים:
השבמחק1. לגבי המפתח ליחידת דיור, לא רק שסימסתי לשניהם אלא שגם תפשתי את עידן בטלפון ואמרתי לו איפה שמתי אותו, ביקשתי ממנו שימסור גם לעלי וגם דיברתי אתו על הפינה שנראתה מכוערת בטירוף. לא אמרתי לו בדיוק כך אלא בדרך יפה והוא הבטיח לראות בבוקר ולדבר עם עלי.
בבוקר כשהתקשרתי לעלי הוא כרגיל לא ענה לי וכשהתקשרתי לעידן, תנחשו מי ענה לי? ניחשתם נכון, עלי. הבהרתי להם שיש לנעול את החדר ולא להשאיר את המפתח במנעול מצד אחד ולתקן את הקיר מצד שני.
לגבי המסגר, הוא לא נהיה סתם כך פתאום משתף פעולה וכל כך נחמד. קודם כל איך שהגיע שטפתי אותו על ההיתנעלות התקשורתית שלו, על האיחור שלו, על זה שאינו עומד במילה וכו'. לאחר שהודעתי לו שהשארת המתקן שם באחריותו הבלעדית והשטיפה שעבר, הוא לא אמר שיבוא לקחת מידות כמי שעושה לנו טובה, אלא להיפך! הוא ניסה לפייס.