יום רביעי המפתיע!

בבוקר יום רביעי נכנסתי לשער, ומשהו הרגיש לי חסר. הסתכלתי ימינה, הסתכלתי שמאלה, ו.... 

אין אלומיניום! 

אחרי כל החפירה של רפי, על כמה הוא זקן וחולה וה׳בכלל לא סיכמנו שאני אקח את זה עד היום׳ שעשה לי אתמול- איכשהו בין חמש אחה״צ אתמול ל7 בבוקר היום- הוא הצליח למצוא מי שיקח את האלומיניום שלו?

בינתיים ערימת שקי הבטון בצד השביל הולכת וגדלה.  איך הם גדלים מהר, בקרוב היא תעקוף אותי בגובה! 

ובעודי מטיילת בין שקי חול הטיח והבטון, בודקת מקרוב את החלק שמעל החלון בחדר הבובות שצריך לבנות מחדש 

לבין החצר שכמעט לגמרי נטולה דשא סינטתי, 

אני תוהה לעצמי - איך רפי הצליח לקחת את האלומיניום? או, כמו שאמרתי לעלי בטלפון: זה או שהוא מצא קונה בדרך פלא, שהגיע בערב עם משאית להעביר את הכל- או שנגנב, הרי הוא לא עדכן אותי ולא אמר לי כלום. 

אז אמרתי לעצמי שאולי כדאי לבחון אצל איציק השכן, אולי שם תמצא האבדה..?

הצצתי דרך הגדר- טוק טוק טוק! מי פה גר? אלומיניום? תריסים? שכן?

ובמבט אחד מעל הגדר כבר ידעתי בודאות- השידוך הזה בין איציק לרפי היה מאוד מוצלח! 

עכשיו כשנרגעתי לגבי האלומיניום (אבל למה לכל הרוחות הוא רוצה מפתח אם יש לו אחד??), אפשר להמשיך ולבחון איפה התקדמנו עוד! :)

במרפסת בחדר זית היו כמה אריחים שלא הצליחו להתיישר. עלי הורה לפועלינו החרוצים להסיר אותם. אי אפשר לנקות את המרצפות מלמטה, כי הלכלוך שם כבר התקשה, וסביר להניח שנסיונות הנקיון ישברו את האריחים. בהתייעצות עם ליאת, רפי בעל הבית אמור לשלם על התיקון הזה, ואני מניחה שאת זה גם ידעת בעצמך :)

 ובאותה השעה בחווה (חווה= אמבטיה ושירותים?)

פועלינו החרוצים כבר התחילו לחבר את האינסטלציוש החדשה :) 

התחילו לבטן את החורים/ ליצור חזית אחידה מבטון במקומות ששברו והרסו (חדר זית, כניסה לחדר הבובות..)

וכמו שאפשר לראות, ספרו המוצלח של אתגר קרת לא פסח עלינו היום! (צינורות).

קול ממש! עכשיו אחרי כל זה- אפשר להתחיל את היום בקייטנה! :)

כשהגעתי לגן, התקשרה דינה גוננת- לשאול מתי מגיעים הדחפורים להרוס את הגן, כי היא רוצה לדעת לתכנן לעצמה ולבן זוגה את הימים הקרובים, שידעו מתי הם יכולים לבוא ולפרק את העמוד עליו עומדות הנדנדות בחצר. 

האמת שעם כל המולת הקייטנה קצת שכחתי מזה, אבל פתאום צלצול בדלת- צביקה, בעל הבית באגרון בא לבקר! הביא לך חשבון חשמל, ורצה גם להגיד לי שאין צורך לדאוג מבחינת הזמנים להריסה כאן אם נתעכב, כי הם לא עולים עם הטרקטורים ב18, אלא קצת אחרי. קול. גם הודעתי לדינה.

על הדרך כבר צילמתי לרפי המסגר את המתקן..

וקיבלתי טלפונים מהשליח של חזי מיכאלס- קרמיקה!
״אטי, שלום, השליח של הקרמיקה.. תוכלי להגיד לי למה ווייז לא מוצא לי את הרחוב שלכם, ואולי לכוון אותי אליו? זה צ׳רניחובסקי 40, נכון?״

״נסה לכתוב ט-ש-רניחובסקי 40. זה אחד הרחובות הראשיים בכ״ס, אין סיבה שלא ימצא לך.״

״צודקת! אני בדרך!״

מאחר והייתי אני בקייטנה, אחד מפועלינו החרוצים (והמתחלפים, יש לומר), סוקולוב, עבר על כל הפריטים, וידא שקיבלנו את כל מה שמופיע בהזמנה, ואפילו שמר לי את תעודת המשלוח! מתוק!

כשהילדים ישנו נסעתי שוב לגן. ניסיתי לקבוע שוב עם רפי המסגר, שייקח את המידות כפי שרצה (זרמנו עם הרעיון שלו), ויוכל לתת לנו הצעת מחיר. 

אממה- רפי קיבל עבודה גדולה בדיוק באותו הבוקר, והוא לא יכול לעשות את שתי העבודות במקביל. אנחנו ניאלץ להמתין לו בערך 10 ימים.
אמרתי לו שאין בעיה לחכות, אבל הייתי רוצה לדעת מחיר כדי שנדע אם בכלל לחכות..!

ו.. הוא אומר שלא, הוא לא יוכל להגיע. פה כבר ממש כעסתי, ונזפתי בו קשות. כמה חירטט את השכל אתמול שהוא רוצה לחכות להיום- והתחייב שיגיע היום, ובסוף מה? אין לו מילה?

קיבל עבודה אחרת אז הוא זונח אותנו? איזו צורה זו?

ניסה למרוח אותי עוד קצת, מר בחור, ופתאום- מזה שרוצה להשקיע לנו בהצעת מחיר, הוא זורק לי ככה פתאום ״ההצללה תהיה 12,000״. שאלתי אם זה אחרי מע״מ- מה פתאום, לפני. שאלתי אם כולל את הבנייה מחדש של מתקן המתח- מה פתאום, לא כולל. אמרתי תשמע, זה יקר. התחיל לנסות לראות אם קיבלנו הצעה זולה יותר, אמרתי לו שכן, ושאל כמה, ואם הרבה יותר זול- אמרתי שלא עניינו. ממש חצוף. אם עשה עליי רושם כלשהו ביום שלישי, הרי שברביעי הוא כבר איבד את כל הנקודות שהיו לו אצלי.

אמרתי לו שנעדכן אותו אם נצטרך, ואז, כמו מאהבת אובססיבית הוא התחיל לצעוק דברים כמו ״לא תמצאו מסגר כמוני! אף אחד לא יעשה את העבודה יותר טוב ממה שאני יכול! מה שעכשיו זול עוד יעלה לכם ביוקר, זכרי מה אני אומר לך!״.

תודה רבה רפי,  אבל זה לא אנחנו- זה אתה.

כשהגעתי לגן חיכו לי הקרמיקות ותעודת המשלוח :)

בינתיים באמבטיה נרשמת התקדמות זריזה מהבוקר

באמבטיה שונה בתכלית- הכינו בטון

וקיבעו ׳סרגלים׳ על הקירות, כדי שהבטון יצא ישר

ומבטנים! :)

סוקולוב משוויץ לנו בכישוריו :)

קול. אפשר לחזור לקייטנה ולהגיע לכאן אחרי 4.  :)

אז כשהגעתי ב-4 היו עוד התקדמויות באמבטיוש:

קצת מזכיר לי את קנה הנשימה המתפצל לריאות... רק אני?

ולפני שיצאנו בדקנו עלי ואני שהקרמיקות הן מה שהזמנו...

אז הדמוי פרקט נראה מדהים,

המיקס חמוד חמוד

אריחי המטבח מקסימים,

אבל....

ה20*20 של חיפוי הקיר הוא בכלל גרניט פורצלן! ובכלל לא נראה כמו בתמונה שהשארת לי!

אז התקשרתי לרוזה שוסטרמן, שאמרה לי שכן, גם בכתב ההזמנה מופיע גרניט פורצלן אנטי סליפ.

המממפ. אני אבדוק את זה מול ליאת- אחרי הכל, יכול להיות שהתצלום יצא שונה מהמציאות? אתן הייתן שם- ולכן ליאת תוכל לדעת יותר טוב מכולם :)

בינתיים כשיצאנו מהגן, פגשנו באיציק השכן שוב.
עלי דיבר עם איציק לגבי להזיז את הרכב הקטן שלו (שברולט ספורט כזו שחונה בדיוק מול הגן) ביום ראשון, כדי שנוכל לשים שם מכולה.. ואחרי שעלי והפועלים הלכו, איציק סיפר לי שאתמול בלילה הוא ורפי בעל הבית העבירו שניהם את כל האלומיניום, ושהיה לרפי מאוד לחוץ לעשות את זה עד שלישי. סיפר גם שאין לו באמת מפתח של השער, ושהוא מכניס יד ממעל הגדר כדי לפתוח את השער. (אהההה!). 

עשיתי לו, לבקשתו, סיור קצר באתר השיפוץ שלנו.. התרשם מאוד ושמח להיות לנו לעזר. 

בפרק הבא...
מה יקרה לקרמיקה?

האם נחזור לאורי המסגר?

איך היה היום האחרון בקייטנה?

כל זאת ועוד- בפוסט הבא! 3>

יוצרת פאוזות דרמטיות מאז 1991,

פשוש:)